באחרונה אסר משרד הבריאות על שיווקן בישראל של הסיגריה האלקטרונית JUUL בעלת מחסניות בריכוז גבוה של ניקוטין לנוכח מה שהגדיר כ"סכנה חמורה לבריאות הציבור". זהו מהלך מתבקש, שכן JUUL – התופסת כבר 70% משוק הסיגריות האלקטרוניות בארה"ב – היא מוצר ממכר במיוחד, המעוצב באופן מושך בצורת דיסק און קי אך שאחוז הניקוטין במחסנית אחת שלו שווה לזה שבחפיסה שלמה של סיגריות. בני נוער וצעירים הם הראשונים להיות חשופים לסכנות שבמוצר, שכן השילוב בין עיצוב "מגניב" לבין אחוז ניקוטין גבוה עלול לשאוב אותם כבר מגיל מוקדם למעגל ההתנסות, ההתמכרות והשימוש במוצרי טבק – מעגל שהמשכו בסיגריות רגילות וסופו לרוב בתחלואה ובמוות מוקדם.
הבעיה היא, שאיסור המכירה שהטיל משרד הבריאות על מחסניות ה- JUUL בעלות ריכוז הניקוטין הגבוה – מוצדק ככל שיהיה – הוא בבחינת אקמול לחולה סרטן. מהלך חלקי, נקודתי, שאינו נותן מענה לבעיה הכוללת, ובמידה רבה אף עלול להכשיר את המשך שיווקם של מוצרי עישון מסוכנים לא פחות תחת האשליה ש"הדברים בשליטה". כך, בעוד ש- JUUL החלה לשווק את מוצריה בישראל לפני כחצי שנה בלבד, שיעור המעשנים בישראל נותר כבר שנים גבוה יותר משמעותית ממדינות מפותחות במערב, ועומד על למעלה מ-20% מהאוכלוסייה. לפי אומדני משרד הבריאות, כ-8,000 ישראלים מתים מדי שנה מעישון. דו"ח מבקר המדינה מתח זה מכבר ביקורת נוקבת על המחדל המתמשך של משרד הבריאות בטיפול בעישון, ובכך חיזק שורה של תחקירים שהצביעו על לחצים מצד חברות הטבק. בהקשר הספציפי של סיגריית ה- JUUL, האיסור על שיווקו התבסס על כך שמשרד הבריאות מצא כי המוצר מכיל שיעור גבוה ומסוכן במיוחד של ניקוטין, המגיע לפי שלושה מהמותר באירופה. אך האיסור הנקודתי על שיווק המחסניות בעלות הריכוז הגבוה של ה- JUUL לא ימנע מעוד ועוד ישראלים, כולל צעירים רבים, מלהישאב למעגל העישון כל עוד משרד הבריאות אינו מפקח על כלל התכולה של כלל מוצרי העישון המיובאים לישראל ומשווקים כאן.
בהקשר זה מטריד לגלות, כי בישראל 2018 מתקיים פיקוח על תכולתם של מוצרי מזון וקוסמטיקה אך אין כל פיקוח על תכולתם של המוצרים המסוכנים מכל – סיגריות ומוצרי טבק וניקוטין. אין גם פיקוח על הרישוי של המוצרים האלה בארץ ועל החומרים הנפלטים מהם לאוויר. יוצא אפוא, שבזמן שמשרד בריאות נלחם במוצר אחד ויחיד – סיגריית ה- JUUL – הוא כלל אינו יודע מה מכילה שורה ארוכה ומסוכנת של מוצרי עישון המשווקים בישראל ומה מידת הרעילות שלהם. המשרד אפילו הודה בכך בתשובה רשמית שהגיש לבקשת חופש מידע שהגשנו מטעם המיזם למיגור העישון. המידע היחיד הזמין הוא זה שפורסם במחקרים בינלאומיים, ולפיו סיגריות מכילות לא פחות מ-350 חומרים הנחשבים מסוכנים לאדם ו-70 חומרים המוגדרים כמסרטנים. אמנם, משרד הבריאות הכריז באחרונה, כי יטיל על יבואני ויצרני הסיגריות ומוצרי העישון חובת דיווח לגבי תכולת המוצרים. זהו שינוי מבורך, אך הוא רחוק מלתת מענה אמיתי לבעיה. גילוי מידע על-ידי חברות הטבק בעצמן כלל אינו מתקרב לפתור את מגיפת העישון בישראל, מגיפה המחייבת כי משרד הבריאות יפעל בנחישות כדי לפקח ישירות על מוצרי העישון הנמכרים כאן, להחליט מי רשאי למכור ומי לא, ולאסור על שיווק מוצרים שאינם עומדים בתקנים מחמירים.
למרבה האירוניה, משרד הבריאות מתנגד לפיקוח כזה בטענה כי הדבר יחייב הקצת משאבים לתקנים ולבדיקות מעבדה, ובאלה אין צורך כי ממילא 90% ממוצרי העישון מגיעים לישראל כ"מוצרים המוכנים לצריכה". זוהי טענה מוזרה בהתחשב בכך שמשרד הבריאות היה אמור להיות הראשון שידרוש לעצמו סמכויות פיקוח משמעותיות יותר, כפי שהוא עושה בתחומים הרבה פחות מסוכנים כמו מזון ותמרוקים. אנו מציעים לקדם הצעת חוק שהוגשה על ידי ח"כ יהודה גליק ו-11 ח"כ נוספים, ונועדה להעניק לראשונה למשרד הבריאות סמכות לפקח על תכולתם של מוצרי הטבק והעישון בישראל. זוהי הזדמנות עבור המשרד להתעורר, ולתמוך בחוק שיהפוך את המאבק בסיגריית ה- JUUL מאירוע נקודתי למדיניות עקבית ומחייבת.
מועד: 15.9.2018
מאמר דעה בדה-מרקר על השלב הבא במאבק נגד הסיגריות האלקטרוניות: קידום חקיקת חוק תכולה.
למעקב עדכונים בנושא – ראו אסדרה ופיקוח על תכולת מוצרי טבק ועישון המשווקים בישראל
